פסק-דין בתיק גז"ז 3441-02-12

1.         לפנינו ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים על פי חוק לפיצוי נפגעי הגזזת התשנ"ד-1994 (להלן: " החוק") מיום 29.12.11, אשר קבעה למערער נכות רפואית בשיעור 24%.

2.         הערעור מתייחס לקביעה בתחום הנפשי בלבד, תחום בו קבעה הועדה כי נכותו של המערער הינה בשיעור 10% בהתאם לתקנה 34 ב'.

            הנמקת הועדה באשר לקביעת הנכות בתחום הנפשי הינה:

" מדובר בגבר שהוקרן בילדותו נגד גזזת, בהמשך חייו הופיעו תופעות דרמטולוגיות בולטות, כתוצאה מכך הרגיש רגשי נחיתות, בעיות הסתגלות.  דברים אלה ליוו אותו כל חייו. יחד עם זאת ישנן הפרעות באישיותו מסוג גבולי ( BOR-DER L ) האבחנה הזאת נקבעה ב- 17.3.11 מלווה בהתמכרות לתרופות הרגעה והיפנוטיות. מחלה זו לא נמצאת ברשימת המחלות הקשורות סיבתי לטיפול הקרינתי לגזזת.

לכן, הנכות בתחום הנפשי הנובעת מהטיפול הקרינתי והתגובה הנפשית לבעיה הדרמטולוגית (התקרחות מסיבית) הינה חלק מהנכות הנפשית הכללית שאינה קשורה להקרנות. הועדה קובעת שההגבלה היא בתחום התפקודי ובהתאמה הסוציאלית בשיעור של 10% לפי סעיף 34 ב' כפי שנקבע בועדה קודמת.

הועדה עיינה בחוות הדעת מד"ר גולדנברג איוואן מ- 23.11.11 ואינה מסכימה עם הקביעה כי נכותו הנפשית בכללותה קשורה אך ורק לטיפול הקרינתי לגזזת ולתוצאותיו".

3.         המערער טוען כי מדובר בפער גדול בין קביעת הועדה לבין חוות דעתו של ד"ר גולדנברג אשר העניק למערער נכות נפשית בשיעור 30%.  לטענתו הועדה לא עמדה בחובת ההנמקה, לא העריכה את מכלול אחוזי הנכות הנפשית של המערער ולא קבעה מהו החלק היחסי של הנכות הנפשית הנובע ממחלת הגזזת והשלכתה.

4.         המשיבה טוענת כי לא נפלה כל טעות משפטית בעבודת הועדה.

ניתן להעניק אחוזי נכות בגין ליקוי נפשי ככל שהם נובעים מ"מחלה" כמשמעותה בחוק.

אין מקום להעניק נכות בגין ליקוי נפשי הנובע מהטיפול בהקרנה או מהטראומה הכרוכה בטיפול בהקרנות.

לטענת המשיבה בחירת סעיפי הליקוי היא לשיקול דעתה הרפואי הבלעדי של הועדה, הועדה נימקה את החלטתה, התייחסה כראוי לחוות הדעת של ד"ר גולדנברג.

מרבית תלונותיו של המערער אינן עולות מהפגם האסתטי ואילו הועדה קבעה נכות רק בגין פגם זה וזאת בהתאם לדין.

5.          ההכרעה -

לאחר שבחנו את החלטת הועדה ואת טענות הצדדים, הגענו למסקנה כי דין הערעור להתקבל.

אכן, בחירת סעיף הליקוי, לרבות הערכת דרגת הנכות הפסיכיאטרית של המערער הינה בתחום סמכותה הבלעדי של הועדה הרפואית, ובית הדין לא יתערב בכך.

אלא שלטעמנו נפל פגם משפטי בהנמקת הועדה המצדיק את החזרת עניינו של המערער לצורך הנמקה.

בפני הועדה עמדה חוות דעתו של ד"ר גולדנברג, פסיכיאטר אשר קבע כי נכותו של המערער שנגרמה בעקבות ההקרנות נגד הגזזת מסתכמת ב- 30% לפי תקנה 34 ד'.

לא ניתן לעקוב אחר הלך מחשבתה של הועדה ולהבין האם היא מסכימה כי נכותו הכוללת של המערער הינה 30% אם לאו. כל שקובעת הועדה הוא כי קיימות הפרעות באישיותו של המערער אשר אינן קשורות לטיפול הקרינתי לגזזת.

הועדה לא ערכה את האבחנה הנטענת על ידי המשיבה בסיכומיה, לפיה ייחסה למערער רק נכות נפשית הקשורה לנכות הדרמטולוגית בניגוד לנכות הקשורה לטיפול בהקרנה או מהטראומה הכרוכה בטיפול זה.